נשים משנות הוא מיזם שלנו שחוקר את הנשים סביבנו, אלו שמעוררות בנו השראה, שנקודת מבטן מסקרנת אותנו ואנחנו מבקשות להכירן יותר לעומק.
הפעם ביקשנו משלי גרוס כותבת ועיתונאית לענות לנו על כמה שאלות.
שלי היא כותבת שני הספרים "החיים קצרים אל תקני את הנעליים" ו" החיים ומה שלבשתי" מלמדת אותנו נקודת מבט מנימליסטית ונקיה יותר.
צילום נירית גור קרבי.
מתחילות---
ספרי לנו על זיכרון ילדות שמלווה אותך:
"כשהייתי בת שלוש בערך אמא שלי ואני היינו עוברות מדי יום בדרך הביתה מהגינה ליד חנות צעצועים שבחלון שלה היתה בובה שהתאהבתי בה. לא הפסקתי לדבר ולחשוב עליה והשיא של כל יום שלי היה לעמוד ליד החלון ולהסתכל עליה. ואז התרחש נס: ביום ההולדת קיבלתי את הבובה במתנה. בגיל שלוש לא הצלחתי להבין שאמא שלי וסבתא שלי עומדות מאחורי הבחירה המוצלחת ולא היתה ברירה אלא להשתכנע שיש אלוהים."
מפגש נשי משמעותי שהשפיע עלייך אישה מהבית :
אמא שלי, שנראה שמעולם לא התעניינה במה שאנשים אחרים חושבים עליה. כילדה זה היה מאתגר, כאדם בוגר אני מבינה שזה היה בית ספר.
גיסתי, שהיא האדם הכי נקי שאני מכירה, היא באמת אדם שלשון הרע לא מדבר אליו. זה לא שהיא בוחרת לא להגיד דברים רעים על אנשים, היא לא חושבת דברים רעים על אנשים."
שינוי משמעותי שעשית בחיים:
"כשנולדו הילדים שלי הייתי איתם כמה שנים בבית. עשיתי מאז עוד שינויים בחיים (החלפתי מקצוע, כתבתי ספר ואז עוד אחד, הפכתי לעצמאית) אבל כולם נגזרו מהשינוי הראשון הזה, שגרם לי להבין באופן מאד ברור איך זה מרגיש כשאת ללא ספק האדם הנכון במקום הנכון. "
מה הכלי המשמעותי שקיים בנו לשינוי:
"היכולת לשנות את הזווית של הסיפור שאנחנו מספרות לעצמנו. וכמובן: נשימה והליכה. שתי פעולות יומיומיות שאנחנו נוטות לשכוח את הכוח שיש להן להזיז אותנו."
המוצר של סימי שהכי אהבת:
"זה לא רק מוצר של סימי שאני אוהבת, זה אחד המוצרים האהובים עלי בכל עולם המוצרים: הקרם רגליים. עד אליו חייתי מפדיקור לפדיקור וחשבתי שנגזר עלי להתמודד באופן קבוע עם עקבים סדוקים. לא עוד."
מודות לך שלי על הזמן שהקדשת לנו ועל שהסכמת שנכיר עוד קצת.
למי שלא מכירה ממליצות להכיר את הבלוג המלבישה ואת האינסטגרם שמציג הכל יפה יותר
