רכיבים שאת לא רוצה במוצרי בקוסמטיקה שלך ולמה

השפעות של SLS, פראבנים ונגזרות נפט על העור והבריאות

יצאנו לחקור ולכתוב במילים פשוטות על חומרים שמצויים כמעט בכל מוצרי קוסמטקיה המוגשים לנו על המדף. למה ומה וכמה זה באמת מסוכן.

התחלנו-

כימיקלים מסוימים נפוצים מאוד במוצרי קוסמטיקה מסורתיים, ועוררו מחלוקת ודאגה ציבורית לגבי השפעתם על הבריאות. נבחן את שלושת הבולטים: SLS (סודיום לאוריל סולפט), פראבנים, ונגזרות נפט (כמו שמן מינרלי ו petrolatum).

SLS (סודיום לאוריל סולפט)

מה זה SLS? זהו חומר מקציף וניקוי (סורפקטנט) המצוי בשמפואים, סבונים, משחות שיניים ועוד. תפקידו להמיס שומן ולייצר קצף, ובכך להסיר לכלוך ושמן מהעור והשיער. ה-SLS יעיל וזול, ולכן נפוץ מאוד בתעשייה. לעיתים מופיע גם קרוב משפחתו SLES (סודיום לאורת סולפט) שהינו גרסה עדינה מעט יותר.

השפעות על העור: SLS ידוע כחומר מגרה ומייבש בעור. בשל פעולתו היעילה בהמסת שומנים, הוא עלול להסיר גם את שכבת השמנים הטבעית המגינה של העור. התוצאה – עור יבש, מתוח ולעיתים מגורה לאחר השימוש​

. אצל אנשים עם עור רגיש או יבש מלכתחילה, SLS יכול לגרום לאדמומיות, קילוף ותחושת גרד. אפילו בקרב בעלי עור רגיל, שימוש יומיומי ארוך טווח במוצרים עם SLS (כמו סבון גוף) נמצא כמגביר את היובש ותחושת "עור נמתח" לאחר המקלחת. SLS גם עלול להחמיר מצבי עור קיימים – למשל, באטופיק דרמטיטיס (אסטמה של העור) הוא עלול להצית התלקחות, וכך גם בפסוריאזיס או אקנה רוזציאה. מחקרים בדרמטולוגיה הראו ש-SLS הוא אחד המגרים הנפוצים ביותר במבחני רגישות עור (patch test) ומשמש לעיתים כ"חומר ביקורת" ליצירת גירוי מכוון במחקרי עור​

. תופעות אופייניות לחשיפה ל-SLS כוללות: עור מגורה ואדמומי, גרד, קילופים עדינים ואף צריבה. באזור העיניים, SLS עלול לגרום לצריבה ואדמומיות אם נכנס בטעות (למשל משמפו). כיוון ש-SLS חודר לשכבות העליונות של האפידרמיס, הוא יכול להגביר חדירות העור – כך שחומרים אחרים חודרים ביתר קלות פנימה​

. במילים אחרות, SLS עשוי לפגוע במחסום הטבעי של העור, מה שעלול להגביר רגישות לחומרים נוספים.

השפעות בריאות כללית: לעומת חשש הציבור, SLS אינו נחשב מסרטן ואין הוכחות שהוא גורם לנזק מערכתי משמעותי בגוף. עיקר ההשפעה היא מקומית על העור והריריות. עם זאת, בגלל הגירוי המצטבר, עור שנחשף הרבה ל-SLS עלול לפתח דלקת עור כרונית קלה. ישנם דיווחים אנקדוטליים על אנשים שהסרת SLS משגרת הטיפוח שלהם היטיבה עם עורם (למשל, שיפרה אקזמה קלה או קשקשת בקרקפת). בספרות הרפואית, שימוש חוזר ב-SLS לצרכי מחקר אכן מדמה מצב של "דלקת עור מגירוי" אצל נבדקים​

. אצל חלק מהאנשים תיתכן תגובה אלרגית של ממש (אם כי נדיר – SLS הוא בעיקר מגיר ולא אלרגן). יש לציין ש-SLS נחשב בטוח לשימוש ע"י הרשויות בריכוזים הנהוגים במוצרים, אך ההמלצה היא להגביל מגע ממושך עמו ולשטוף היטב את העור לאחר השימוש. בשורה התחתונה, SLS עושה עבודה טובה בניקוי – אך במחיר של עיכול השמנים הטבעיים בעור. לכן חברות רבות מציעות כיום מוצרים "ללא SLS" מתוך רצון להפחית גירויים. קיימים תחליפים מקציפים עדינים (כמו נגזרות קוקוס, בטאין וכד') שפוגעים פחות בשומני העור. הצרכנים המעדיפים טיפוח טבעי כמעט תמיד יחפשו את התווית "SLS Free" על המוצר.

פראבנים

מה זה פראבנים? זהו שם קבוצה של חומרים משמרים (Preservatives) נפוצים בקוסמטיקה. כמה סוגים שכיחים: מתיל-פארבן, אתיל-פארבן, פרופיל-פארבן, בוטיל-פארבן וכו'. תפקידם למנוע גדילת חיידקים ופטריות במוצרי קוסמטיקה כדי להאריך את חיי המדף ולשמור על המוצר בטוח לשימוש. פראבנים נמצאים בקרמים, דאודורנטים, שמפואים, איפור ועוד. הם זולים ויעילים כחומרי שימור, ולכן היו בשימוש נרחב מאז שנות ה-50.

השפעות על העור: מבחינת גירוי מקומי או אלרגיות – פראבנים נחשבים לחומרי שימור עדינים יחסית; אחוז האלרגיות לפראבנים נמוך (בהשוואה לחומרים משמרים אחרים). רוב האנשים לא ירגישו גירוי מיוחד מקרם המכיל פראבנים. לכן, שנים רבות נחשבו הפראבנים ל"פתרון מושלם" – שימור יעיל ולא צורב. אולם, בעשורים האחרונים צצו דאגות מסוג אחר לגבי פראבנים, הקשורות לבריאות הכללית יותר מאשר לגירוי בעור.

השפעות בריאותיות כלליות: הדאגה העיקרית סביב פראבנים היא שהם עלולים לפעול בגוף כ**"משבשי המערכת האנדוקרינית"** – כלומר לחקות הורמונים, בפרט אסטרוגן (ההורמון הנשי)​

. מחקרים במעבדה הראו שפראבנים מסוגלים להיקשר לקולטני אסטרוגן בתאים ולהפעיל אותם, אם כי בעוצמה חלשה בהרבה מהאסטרוגן הטבעי​

. המשמעות: חשיפה ממושכת לכמות רבה של פראבנים תיאורטית עלולה לשבש איזון הורמונלי. הדבר העלה חששות לגבי קשר לסרטן שד (שהתפתחותו קשורה בין היתר לחשיפה לאסטרוגן). בשנת 2004 פורסם מחקר קטן שמצא עקבות פראבנים ברקמות גידול סרטני בשד, מה שיצר כותרות. בנוסף, מחקרים בבעלי חיים ובתרביות תאים אכן מצאו השפעות הורמונליות, במיוחד לפארבנים "ארוכי שרשרת" (כמו בוטיל-פארבן)​

. ארגוני בריאות וסביבה סיווגו חלק מהפראבנים כחשודים לשיבוש הורמונלי: תוכנית הסביבה של האו"ם הכריזה על פראבנים (כקבוצה) כמשבשים או בעלי פוטנציאל לשיבוש הורמונלי, ומכון דני לחקר משבשים אנדוקריניים זיהה ספציפית את הבוטיל-פארבן ואיזובוטיל-פארבן כבעלי פעילות אסטרוגנית מטרידה​

. תוצאות אלו הובילו לכך שבאיחוד האירופי הוגבל השימוש בחלק מהפראבנים בריכוזים מסוימים, ואף נאסר השימוש באיזובוטיל-פארבן ובפרופיל-פארבן במוצרים לתינוקות.

עם זאת, חשוב לפרסם שגם במישור המדעי יש ויכוח. מבקרי המחקרים טוענים שההשפעה האסטרוגנית של פראבנים חלשה מאוד – אלפי פעמים פחות מהאסטרוגן הטבעי בגוף​

– והכמויות אליהן נחשף צרכן רגיל ממוצרי קוסמטיקה הן מזעריות. ה-FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקאי) הצהיר שפראבנים לא הוכחו כמזיקים במינונים שבהם הם נמצאים בקוסמטיקה, ושעד כה לא נמצאה הוכחה חותכת לפגיעה בבני אדם​

. כלומר, נכון להיום פראבנים מותרים לשימוש (בהגבלות ריכוז) ומוגדרים בטוחים כפי שהם נמצאים במוצרים. למרות זאת, ציבור הצרכנים איבד אמון בפראבנים. רבים מעדיפים "לשחק בטוח" ולבחור מוצרים שמצהירים "Paraben Free". כתוצאה מכך, יצרנים רבים עברו לחומרים משמרים חלופיים (כמו בנזיל אלכוהול, פנוקסיאתנול, תמציות צמחים משמרות ועוד). לסיכום, פראבנים ממלאים תפקיד חשוב בשימור הקוסמטיקה, אך בשל סימני השאלה לגביהם והשפעתם ההורמונלית האפשרית, הם הפכו לסמל לכימיקל שממנו צרכנים מודעים מבקשים להימנע.

נגזרות נפט (שמן מינרלי, וזלין וכד')

מהן נגזרות נפט? תעשיית הקוסמטיקה עושה שימוש בחומרים המופקים מנפט גולמי (Petroleum). הבולטים הם שמן מינרלי (Mineral Oil) ו-פטרולאטום (Petrolatum) הידוע גם כווזלין (Petroleum Jelly). חומרים אלו קיימים במוצרים רבים: קרמי לחות, משחות, וזלין טהור לטיפול ביובש, איפור ועוד. שמן מינרלי הוא נוזל שקוף וחסר ריח; וזלין הוא חומר מוצק-רך שקוף. יתרונם הוא בזולתם, זמינותם ותכונתם כיוצרי שכבת מגן אוטמת על העור. הם למעשה תוצרי זיקוק של נפט – אך חשוב לציין שבשימוש קוסמטי הם מעובדים ומטוהרים מאוד (מוסרים מהם כל הזיהומים המסוכנים בתהליך הזיקוק)​

.

יתרונות בשימוש: מנקודת מבט דרמטולוגית, שמן מינרלי ווזלין הם לחותנים (moisturizers) מעולים מסוג אוקלוסיביים – הם יוצרים שכבה ששומרת שהלחות לא תתנדף מהעור. לכן הם יעילים במיוחד לעור יבש, סדוק או פגוע, ועוזרים בשיקום מחסום העור​

​

. למשל, וזלין הוא מוצר מוכר לריפוי שפתיים יבשות, עור ידיים סדוק או אפילו לסיוע בריפוי פצעים ושפשופים קטנים – הוכח שהוא מאיץ החלמת עור על ידי שמירה על סביבה לחה​

. ה-FDA אף אישר פטרולאטום כ"חומר פעיל" במשחות הגנה לעור (skin protectant). תכונתם שאינם חודרים עמוק אלא נשארים על פני העור (בשל גודל מולקולרי גדול) הופכת אותם בדרך כלל לבלתי קומדוגניים – כלומר, טהורים ונקיים לא אמורים לסתום נקבוביות ברוב האנשים​

. למעשה, מחקרים הראו שווזלין מזוקק אינו גורם לאקנה והוא היפואלרגני מאוד (סיכון אפסי לאלרגיה). גם תינוקות יכולים להשתמש בו (כמו משחת החתלה). תועלת נוספת: חיי מדף ארוכים – בניגוד לשמנים צמחיים שעלולים להתחמצן ולהסריח, וזלין ושמן מינרלי כמעט ואינם מתקלקלים עם הזמן.

חששות וחסרונות: מדוע בכל זאת קמה ביקורת על שימוש בנגזרות נפט? יש לכך כמה סיבות:

1. מקור לא מתחדש וסוגיות סביבתיות: נפט הוא משאב מתכלה, והפקתו מזיקה לסביבה (קידוחים, זיהומים וכו'). יש הטוענים שתעשיית הקוסמטיקה לא צריכה להסתמך על תוצר נפט מזהם כאשר יש אלטרנטיבות צמחיות מתחדשות (שמנים צמחיים). בנוסף, שמן מינרלי ווזלין עצמם אינם מתכלים ביולוגית בקלות. כאשר הם נשטפים לסביבה, הם עלולים לצוף או לזהם קרקעות. אמנם הכמויות מקוסמטיקה קטנות יחסית, אך עבור צרכנים רבים העיקרון של מעבר למקורות צמחיים "ירוקים" מנחה אותם להימנע מחומרים אלה. מותגי טיפוח טבעיים נוהגים להבליט שהם נטולי שמן מינרלי ונגזרות נפט, כחלק מהאתוס האקולוגי.

2. "חנק" העור וקומדוגניות: במישור הדרמטולוגי, יש הטוענים שאמנם החומרים הללו אינם חודרים, אך בכך שהם נשארים על פני העור הם יוצרים "מחסום פלסטיק" אטום. שכבה זו אמנם שומרת על לחות, אך יחד איתה עלולה לכלוא גם זיעה, לכלוך וחלב (שומן טבעי) מתחתיה. במיוחד באזורים שמנוניים, הדבר עלול לגרום לסתימת נקבוביות ולהופעת קומדונים (ראשים שחורים/לבנים) ופצעונים – כלומר, לקדם אקנה​

   
   . יש המדמים זאת ל"לא מאפשר לעור לנשום"​
   . חשוב לומר שהדעות חלוקות: חלק מהרופאים טוענים ששמן מינרלי נקי ואינו קומדוגני, בעוד אחרים חושבים שבמצבי אקנה עדיף להימנע ממנו. נראה שהתגובה מאוד אינדיבידואלית – יש אנשים שמשתמשים שנים בוזלין ללא כל בעיה, ואחרים יחוו החמרת פצעונים. גם באקזמה – וזלין לרוב מומלץ כחומר סיכה, אך יש מדווחים שהוא "חונק" את הנגע ומגביר גרד​
   .

    

3. העדר רכיבים מזינים: בניגוד לשמנים צמחיים המכילים ויטמינים (כמו ויטמין E), חומצות שומן חיוניות ונוגדי-חמצון שמיטיבים עם העור, לשמן מינרלי ווזלין אין ערך תזונתי לעור. הם פועלים מכנית בלבד – אוטמים ומרככים, אך לא מספקים רכיבי הזנה או תיקון. לכן בטיפוח טבעי מעדיפים להשתמש בשמנים כמו שקדים, ארגן, חוחובה וכו' שגם מלחלחים וגם מעניקים חומרים טובים לעור. אפשר לומר ששמן מינרלי "אינו תורם דבר פרט ללחות אטומה".

4. חשש ממזהמים ותוצרי לוואי: בעבר, לפני עשרות שנים, תזקיקי נפט עלולים היו להכיל שאריות של חומרים מסרטנים (כמו PAHs – תרכובות ארומטיות רב-טבעתיות). כיום בתעשייה המכובדת, הפיקוח חמור והשמן המינרלי לטיפוח עובר זיקוק רב-שלבי כדי להסיר כל זיהום. על כן, המוצרים המודרניים נחשבים בטוחים. ארגוני בריאות כמו ה-CIR (ועדת בחינת מרכיבים קוסמטיים) הצהירו ששמן מינרלי ופטרולאטום בדרגת זיקוק למזון/תרופות הם בטוחים למריחה. עם זאת, מחקרים עדכניים כן מצאו ממצאים מדאיגים: למשל, במחקר משנת 2011 נלקחו דגימות שומן מגופן של 142 נשים וודגמו גם דגימות חלב אם שלהן, והתגלו בהם פחמימנים שמקורם בשמן מינרלי (MOSH)​

   
   . החוקרים הסיקו שככל שהגיל עולה, מצטברים יותר רכיבי שמן מינרלי ברקמות – ויתכן שמוצרי קוסמטיקה מהווים מקור זיהום משמעותי​
   . העובדה שנמצא רכיב זה גם בחלב האם משמעותה שהוא עובר לעובר היונק. אמנם עדיין לא ברור אם יש לכך השפעה מזיקה, אבל עצם ההצטברות בגוף לאורך שנים מדאיגה חוקרים. בנוסף, מחקר בעכברים עם סיכון גבוה לסרטן עור מצא שמריחת קרם לחות על בסיס שמן מינרלי הגביר הופעת גידולים בעורם​
   – אם כי תנאי המחקר היו מיוחדים. תוצאות כאלה תומכות בזהירות בשימוש כרוני.

    

בשורה התחתונה: נגזרות נפט כמו וזלין ושמן מינרלי הן חרב פיפיות – מצד אחד, הן מהלחחות היעילות ביותר שקיימות ומומלצות במקרים רפואיים ליובש קיצוני, ומנגד אינן מתאימות לכל אחד ויש סביבן שאלות של קיימות ובריאות ארוכת טווח. עולם הטיפוח הטבעי דוגל בהימנעות מהן לטובת שמנים צמחיים. ואכן, מותגי Clean Beauty רבים מצהירים על "No Mineral Oil/Petrolatum" במוצריהם. צרכן שמחליט להשתמש בחומרים אלו מומלץ שיעשה זאת בהתאם לצורך (למשל, וזלין על עור סדוק לתקופה קצרה) ולא כמוצר טיפוח יומיומי לעור הפנים אם יש לו חלופה. מי שסובל מאקנה או נקבוביות סתומות, טוב שייבחר בקרם לחות ללא שמן מינרלי. לעומת זאת, במצבים רפואיים של יובש עור חמור או רגישות אלרגית, דווקא וזלין טהור עשוי להיות הפתרון ההיפואלרגני הבטוח ביותר. כמו תמיד – התאמה אישית היא המפתח.